האמנות הקלאסית הייתה ילידת הצורך, האמנות המודרנית נושאת את חותם הקפריזה והמקרה

אומרים שמרסל דושאן הקדים את זמנו ב100 שנים. ציור השפם והזקנקן על תמונת המונה ליזה ב1919 היה אקט קונספטואלי מוקדם בזמנו. אפילו השם שהעניק לעבודותו – L.H.O.O.Q. הינו שימוש בסמלי הגיית האותיות בשביל לאמר Elle a chaud au cul – היא חרמנית (בתרגום ישיר – חם לה בתחת).
החיבור בין האייקונים והסמלים מאפשר אמירה נוספת המושתת על כלל מרכיביה.
דושאן – אכן הקדמת….

היה זה בתחילת שנות ה-90, כאשר הזמר הגאון PRINCE, כתב את מילות שיריו תוך שימוש בקיצורים הסמליים המאוד מקובלים היום (וזה בטרם עולם הצ’טים והאס.אמ.אסים):
u = you r=are 2=to ועוד….
אנחנו משתמשים בסמלים ובקיצורי דרך על מנת להעביר רעיונות ענקיים, מסרים אדירים. זיקוק הסמל הוא חלק מתרבות התקשורת כיום.

מהו המסר? מהו התוכן? מהו מקור היצירה העכשוי? מהי שנת 2010? על כך תדון התערוכה 2010.

אנחנו חיים בתקופה מרתקת. שברי מציאות חודרים לתודעה ומתגבשים לתפיסה הכללית.
תמונות ואימג’ים של מלחמות, מקומות ואנשים, מספרים לנו על מציאות שעברה דרך המסננת של הצלם, הכתב, העורך, הצנזורה והדעות הרווחות והמקובלות של החברה בה מועבר המסר.
אנחנו בונים תפיסת מציאות שלמה דרך המסרים הסובבים אותנו. אנחנו מסוגלים לבנות חיים שלמים הבנויות על חלקי קונספציות ולגלות בשלב כלשהו כי נבנו והתחברו על שברי מציאות שגויים.
האדם של היום חייב להיות סגלתן, חייב להיות מסוגל להתפרק, להתרסק, להתעורר מאשליותיו ולהבנות מחדש.

לפרק ולהרכיב מחדש זו צורת מחשבה. זו דרך חיים. היכולת לראות את הדברים מכמה נקודות מבט המשתלבות לנקודת מגוז אחת. בדומה לדרך בה עוברים קבצים בין מערכות ממוחשבות – המחשב מפרק ומרכיב מחדש את המידע.

תקופתנו מאופיינת באקלקטיות משודרגת. העצמים והסגנונות מושפעים מהעבר. הביטוי לדברים הוא יצור היברידי מורכב.
הביטויים העשירים יותר מצליחים לטשטש את העקבות ולהקשות על יכולות הזיהוי של המקורות הספציפיים. נקודות המקור מותכות והופכות לשלם חדש ומורכב.

היופי, האסטתיקה והמושלם נמדדים ונבחנים דרך החומר, התוכן, הסטרוקטורה וההתכה שביניהם. הדבר החדש יכול להיות מינימליסטי או מורכב, אורגני או שבור – זה לא משנה. האסטטיקה היא בגילוי, בהפתעה ובמסר המורכב מסך חלקיו.

אני רוצה לצייר כאילו החיים הם נצח
גם הציור הוא נצח
אני חש שאני רק מתחיל
וחסרים לי
עוד שנים

“הטבע יצר עולם אחד, והאמנות שני” (סר תומס בראון)

מומלץ לקרוא על ציורי נוף